טברנה רומנה: מסעדה איטלקית שעושה מה שמסעדה איטלקית צריכה לעשות
בלי שנרגיש, קם בתל אביב קיסר רומאי חדש: בנצי ארבל, האיש מאחורי המסעדות האיטלקיות כפרה מיו וקלבריה, איחד את מיטב הלהיטים שלהן לטברנה רומנה – שיש בה אוכל טעים ויין טוב ובעיקר היא מצליחה לעשות שמח. בימים עצובים כאלה, מה צריך יותר מזה
אין כמעט שום מסעדה שהיא כיף גדול יותר ממסעדה איטלקית. בתנאי כמובן שמדובר במסעדה טובה. ולא, אין לזה כמעט שום קשר לאוכל. מסעדה איטלקית טובה היא קודם כל מקום שמח. אין לנו כאן מסעדות משפחתיות כמו ברומא, שבהן מתרוצצים ילדים בין השולחנות ומאמא איטלקייה רודפת אחריהם בניסיון לדחוף עוד כף ספגטי לפיהם ומלצר זקן מגלגל לעברך עגלת גראפה בסוף הארוחה, אבל פעם, לא ממש מזמן, היו כאן דברים דומים. כיום, מבין האיטלקיות המשפחתיות של בן יהודה בתל אביב - רק ארנסטו שורדת עדיין את החפירות, ובאבן גבירול עושה את זה אמורה מיו. זהו בערך.
והנה, כמעט מבלי שנרגיש, קם לנו קיסר רומאי חדש. לבנצי ארבל היה פעם מקום בקינג ג'ורג' בתל אביב בשם מפגש אושר, פלאפלייה וסביחייה להיפסטרים שלא שרדה למרות שהצליחה. על חורבותיה קמה המסעדה האיטלקית הראשונה שלו, כפרה מיו. אחר כך פתח עוד מסעדה איטלקית באותו רחוב, קלבריה שמה. לפני כמה חודשים החליט לאחד את מיטב הלהיטים של שתיהן ולצרף להן כמה מנות רומאיות, פחות או יותר. התוצאה היא טברנה רומנה, מסעדה שלפני ואחרי הכל עושה את מה שמסעדה איטלקית אמורה לעשות: שמח.
החלל הגדול למדי בפינת הרחובות קפלן ולסקוב בתל אביב, בקומת הכניסה של בית האיכרים ההיסטורי, מגובה ברחבה גדולה לא פחות בחוץ. בפנים ממתינים חולצות של קבוצות כדורגל איטלקיות, פוסטרים צבעוניים סטייל אנדי וורהול של כל מיני מפורסמים אוכלים פסטה – אני זיהיתי את אובמה וטראמפ – יש גם פוסטר של יפהפייה לצד קללה איטלקית עסיסית, וכמובן מוזיקה איטלקית להשלמת האווירה.
התחלנו עם כדור סופלי, המכונה לעיתים ארנצ'יני במחוזות אחרים. אורז מאתמול מתובל בעגבניות וממולא במוצרלה, עטוף בפירורי לחם ומטוגן בשמן עמוק עם עוד רוטב עגבניות טריות ליד. הפלאפל של האיטלקים. קשה לטעות בזה, אך התמחור – 54 שקל – מתמיה.
סבב העיקריות הקצר התחיל בפיצה עם "שינקן איטלקי" וארוגולה חיה על בצק דק להפליא. אכלתי פיצות טובות ממנה בתל אביב בשנים האחרונות ועדיין זאת אחלה פיצה. אכלנו גם ספגטי עם צדפות וונגולה טריות, פירורי לחם ורבע לימון לסחיטה מעל, שהיה מצוין ועשוי כמו שצריך.
קינחנו בטירמיסו שהיה טיפה'לה ספוג מדי באספרסו והוכן לדעתי מעוגת ספוג במקום בישקוטים, אולי יש גם גרסה כזו.
שתי כוסות יין איטלקי אדום, אחד מזן ברברה והשני פרימיטיבו, בכוס בלי רגל - מסעדה עממית איטלקית או לא – ליוו את הארוחה שלנו ועשו עבודה טובה.
טברנה רומנה היא אולי לא המסעדה האיטלקית הכי טובה שהייתה כאן, אבל את מה שמסעדה איטלקית צריכה לעשות (שמח. כבר אמרתי?) היא עושה בדיוק כמו שצריך. בימים עצובים כמו שלנו, זה המון.
לפני הטיפ:
סופלי - 54 שקל
פיצה – 71
פסטה – 79
טירמיסו – 44
כוס ברברה - 44
כוס פרימטיבו - 38
שני אספרסו קצר – 20
טברנה רומנה, קפלן 8, תל אביב
